חכמ' שיעור הגיליון מלמטה טפח מלמעלה שלוש אצבעות נפסל מלקרות בו בציבור ואם אכלו עכברים דבר מועט מן הגליונות בין מלמעלה ובין שלמטה שכשאתה מודד את הספר אתה מוצאו לאורכו ששה טפחים ובגיליון של מלמטה טפח ומלמעלה שלוש אצבעות מותר לקרות בו בצבור וכן הלכה ולעיניין הפסולין לכתוב ספר תורה שנינו בפרק השולח במסכת גטין אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות יתר על דמיהן מפני תיקון העולם אמ' ליה רב ביריא לרב אשי יתר על דמיהן הוא דאין לוקחין הא בכדי דמיהן לוקחין שמעת מינה ספר הנמ[צא] ביד גוי קורין בו ומפריק דילמא לגונזו אמ' רב נחמן נקיטינן ספר תורה שכתב מין ישרף כתבו גוי יגנז נמצא ביד מין יגנז נמצא ביד גוי אמרי לה ייגנז ואמרי לה קורין בו ספר תורה שכתבו גוי תני חדא ישרף ותניא אידך יגנז ותניא אידך קורין בו לא קשיא הא דתניא ישרף ר' אליעזר היא דאמ' סתם מחשבת נכרי לעב' זר' ועיקר דברי ר' אליעזר בפ' השוחט במסכתא דחולין שכן שנינו במשנתינו השוחט לנכרי כשירה ור' אליעזר פוסל אמ' ר' אליעזר אפילו שחטה שיאכל הנכרי מחצר הכבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעב' זר' והא דתניא יגנז האי תנא הוא דתאני רב חיננא בריה דרבה מיכשרוניא ספר תורה ספרים תפילין ומזוזות שכתבן מין אסור אשה קטן עבד גוי כותי וישראל משומ[ד] פסולין מאי טעמ' אמ' קרא וקשרתם וכתבתם את שישנו בקשירה ישנו בכתיבה את שאינו בקשירה אינו בכתיבה הא דתניא קורון בו האי תנא הוא דתניא לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הגוי ובלבד שכתבן כהלכתן מעשה בגוי אחד שהיה כותב ספרים תפילין ומזוזות בצידן והתיר רבן שמעון בן גמליאל ליקח ממנו ומקשינן השתא רבן שמעון בן גמליאל עיבוד לשמן באעי כתיבה לשמן לא באעי מאי איהי דתניא ציפה עליהן עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשירות ואע"פ שלא עיבדו לשמן רבן שמעון בן גמליאל אומ' אף עור בהמה טהורה פסולות עד שעיבדן לשמן וקימא לן כרבן שמעון בן גמליאל דבענן עיבוד לשמן מההוא מעשה דהנזקין דההוא דאתא לקמיה דר' וקימא לן מעשה רב פיר' ומכל מקום קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדר' שמעון גמליאל דהתם אמר עיבוד בעי לשמן והכא כתיבה לשמן לא בעי ואתא רבה בר שמואל לאוקימה בגר שחזר לסורו ואמרינן כל שכן דהוה ליה מין ואוקמה רב אשי שחזר לסורו מחמת יראה פיר' היה מתירא מן הגויים שלא יהרגוהו אבל לבו לשמים לעולם ספר תורה שכתבו גוי גמור אסור וקימ' לן כההיא בריתא מציעיתא דאמר' ספר תורה שכתבו מין ישרף