ר' זעורה בר אשי בר נדבה חברייה אמרין בש' ר' חננאל אם היתה דיו יוצא מן הנקבין פסול כיצד יעשה לוחכה בלשונו והיא עומדת פיר קודם שיכתוב וצריך לכתוב בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר נאה על גבי עורות צבאים ולהתנאות בו בכל יכלו דכתי' זה אלי ואנוהו דתניא בפ' ר' אליעזר אם לא הביא אמ' ר' ישמעאל זה אלי ואנוהו חיתנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה שופר נאה ציצית נאה לשמה וכתוב לו ספר תורה לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין ודרשי רבנן חייב אדם לעשות לו סוכה נאה לולב נאה ציצית נאות תפילין נאות ויכתוב לו ספר תורה בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן על גבי עורות צבאיין ויעטפנו בשיראיין שנא' זה אלי ואנוהו ואם טעה והשמיט תיבות או אותיות מותר לו לתלות דגרסי בני מערבא במגלה נקראת תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות ולעניין מי שטעה והיה צריך לכתוב את השם וכתב מילה אחרת תניא נמי במסכת מנחות הטועה את השם גורד את מה שכתב ותולה את מה שגרד וכותב את השם במקום הגרד דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' אף תולין את השם ר' יצחק אומ' אף מוחק וכותב ר' שמעון שיזורי אומ' כל השם כולו תולין מקצתו אין תולין ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר אין כותבין את השם לא על מחק ולא על מקום גרד ואין תולין אותו אלא מסלק את היריעה כולה וגונזה איתמר רב חננאל אמ' רב הלכה תולין את השם רבה בר בר חנה אמ' רב יצחק בר שמואל בר מרתא הלכה מוחק וכותב ונימ' מר הלכה כמר ונימ' מר הלכה כמר פיר' למה לא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא הלכה כר' יצחק שהרי כדבריו פסק ויאמר רב הלכה כר' יוסי שהרי כדבריו פסק משום דאפכי להו פיר' יש שמהפך דברי ר' יהודה לר' יוסי ודברי ר' יוסי לר' יהודה ועיקר ההפיכה הזאת משכחת לה בבריתא דספרים ר' יהודה אומר אף תולין את השם אמ' ראבון בר חיננא אמ' ר' חנינא הלכה כר' שמעון שיזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' שמעון שיזורי הלכה כמותו ואמרינן אהידי פיר' על הידי אמ' הל' כר' שמעון שיזורי או נימ' אהא דתניא ר' שמע' שיזורי אומ' כל השם כולו תולין מקצתו אין תולין הא איתמר עלה אמ' רב חננאל אמ' רב הלכה תולין את השם ורבה בר בר חנה אמ' ר' יצחק בר שמואל בר מרתא הלכה מוחק וכותב ואו מי איתה פיר' אילו הוה ראובון בר חיננא אמ' ר' חנינא פוסק הלכה כר' שמעון שיזורי בזה המקום נימ' הוא נמי ויהיו שלשה אמוראין חולקין בפסקא דהא הל' וכיון שלא דיבר עמהן שמענו שלא בזה