אתם נצבים י"ל רמז ע"ד דאיתא בזו"הק שקרא לא קאי קושטא קאי ולכך יעקב אבינו לא מת שהיה מדת אמת שהוא תמיד קיים לעולם והוא שמרמז אתם אותיות אמת נצבים שהוא קיים לעולם כמ"ש קישטא קאי והבן:
לפני ה' אלקיכם ראשיכם: י"ל ע"ד דאיתא כששאלו ישראל בימי שמואל תנה לנו מלך ואמר להם דעו וראו כי רעתכם רבה אשר שאלתם לכם מלך כי ה' אלקיכם מלככם וזהו שמרמז כאן אתם נצבים לפני ה' היינו כשתתנהגו באמת ובתמים לפני ה' אז תזכו אלקיכם ראשיכם היינו שלא תצטרכו לשום מלך כי ה' אלקיכם יהיה ראשיכם ומלככם וק"ל:
עוד ירמוז ע"ד דאיתא בזוה"ק ע"פ החכם עיניו בראשו היינו שמסתכל תמיד על השכינה שבראשו עי"ש: והיא שאמרו חז"ל דע מה למעלה ממך היינו השם הוי"ה ב"ה במילואו שהוא מספר מ"ה הית למעלה ממך וזהו אתם נצבים לפני ה' אלקיכם ממש אז תזכו להיות אלקיכם ראשיכם היינו להיות השכינה שורה על ראשיכם והבן:
מחוטב עציך עד שואב מימיך: י"ל שרימז מרע"ה לכל ישראל איך שהיה השתלשלות תיקון חטא אד"הר שאברהם הוא היה המתחיל בזה ע"ד שפירשתי וירא אליו ה' באלוני ממרא היינו שהוא תיקן באילנא דחב אד"הר והיה ממרה את השם והוא תיקן זה עי"ש: והיינו שאד"הר חב בעץ הדעת ועשה פירוד בין עץ הדעת לעץ החיים והוא תיקן והכניס עץ הדעת בתוך עץ החיים ע"ד ששמעתי מאא"ז זללה"ה ע"פ סור מרע ועשה טוב היינו להסיר הרע מן הרע ולעשות אותו טוב ובאילנא דא הוי בדיק אורחים ועיי"ש בזו"הק שהוא רזא דמהימנותא וכן כל האבות תקנו זה עד שבא משה ותקן בשלימות וכן בכל דור ודור: וזהו שמרמז מחוטב עציך היינו לשון חטיבה כמו וה' האמירך ותרגומו חטבתך והיינו מאברהם אבינו ע"ה שהוא היה מדת חסד ואהבה ובזה התקשר עצמו תמיד ותיקן ועשה יחוד בין שני בחי' עצים היינו עץ החיים ועץ הדעת: וזהו מחוטב עציך עד שואב מימיך דא משה שהיה שואב מימי התורה שאז ניתקן בשלימות והבן:
והביאך ה' אלקיך אל האר' אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך י"ל הרמז בזה ע"ד הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד: ואיתא בזו"הק ירום דא אברהם ונשא דא יצחק וגבה דא יעקב כי השכל היא רק נקודה יו"ד וכשמתפשטות אית לה תלת רישין והם תלת מוחין בחי' תלת אבהן וכשאדם דבוק בשכל אז זוכה לבחי' מוחין בחי' ג' אבהן: וזהו הנה ישכיל עבדי כשהוא דבוק בשכל הקודש אזי ירום ונשא וגבה היינו בחי' ג' אבהן ג' מוחין שזוכה להם כנ"ל כי הנקודה מתפשטת לתלת רישין: והוא שאמר והביאך ה' אל הארץ אשר ירשו אבותיך והרבך מאבותיך היינו שזכה לבחי' ירום ונשא וגבה היינו למוחין עלאין בחי' תלת אבהן והמשי"ב:
לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא ופי' רש"י נפלאת כתרגומו על כי יפלא ארי יתכסי וצרי' להבין זה הרי התרגום עצמו פי' כאן ארי לא מפרשא מינך ולמה תפס רש"י תרגום אחר וגם התרגום עצמו למה שינה לשונו: ועוד יש להעיר למה אצל נפלאת כתיב ממך ואצל רחוקה לא כתיב ממך: וי"ל דהכל עולה לענין אחד הן התרגום והרש"י דהנה כבר כתבתי כמה פעמים וגם על דרש דרש שהיא חצי אותיות שבתורה שהיא רמז שאין התורה שבכתב נשלם אלא ע"י תורה שבע"פ כי לפעמים באו רבנן ובצרו חדא או מוסיפין וגם ע"י כל הצדיקים שבדור שהם בחי' משה זה הדעת והחכמה אז נתפרש התורה ונשלם על ידם עי"ש באריכות במקומו: וזהו לא נפלאת ותרגום לא מיפרשא היינו שאין התורה מתפרשת אלא ממך שעל ידך היא נשלמת התורה בפירושה כנ"ל ומשום שלאו כל אדם זוכה לזה לחדש חידושי תורה בדרך אמת לכוין לאמיתו לזה אומר לא רחוקה (היא) היינו אימתי התורה בשלימות כשהיא לשמה היינו לשם ה' ואות ה' יש לה ג' צרופים "הא כידוע ואז מגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וזהו שרומז התרגום לא מיפרשא ורש"י תפס פשוטו של מקרא ארי יתכסי והבן:
ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך צ"ל הא משה אמר זה לכל ישראל שיבחרו בחיי התורה וממילא גם זרעם בכלל ואיך אמר אח"כ למען תחיה אתה וזרעך שמשמעו אף שהם לא יעשו כך יחיו בזכות עצמך וי"ל ע"ד דאיתא ע"פ שאמר אברהם הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי שכיונתו היה כי ה' הבטיח לו עוה"ב וידוע מי שאין לו בן לא עייל בפרגודא כלל כדאיתא בזו"הק והוא שאמר איך אוכל לירש עו"הב הן לי לא נתת זרע: וזהו י"ל ובחרת בחיים היינו שתראה שיהיה לך חיי עו"הב חיי נצחים למען תחיה אתה וזרעך פי' ע"י שיהיה לך זרע אז תזכה ליכנס בפרגודא דמלכא והבן: