קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. לשקע בגלגל את הכיור לתוך בור הגולה שלא יפסלו מימיו בלינה. ובפ"ב דזבחים [כא:] פליגי אם היה קול השיקוע שהיה משקע לתוך הבור אחר שקדש ידיו ורגליו כדי שלא יפסלו מימיו בעמוד השחר או קול העלאה שהיה מעלהו לקדש ידיו ורגליו:
את המאוכלות הפנימי'. הקרובה להיות דשן:
הפך פניו לצפון. כנגד המזבח:
[גמ'] ומי הוה אכסדרא במערב בעזרה. דס"ד של עץ היה:
באכסדרא של בנין. על עמודי אבנים עשו כיפות של אבנים:
להחם חמין. ללוש את הסולת:
הדרן עלך בשלשה מקומות
ראוהו אחיו שירד. מן המזבח:
המגריפה. לצבור את האפר לתפוח:
ואת הצינורות. מזלגות להפך בהן האברים:
סונקין אותן. מסלקין לצדדין נו"ן ולמ"ד מתחלפות אל פשטתם [ש"א כ"ז י'] כמו אן פשטתם נשכה [נחמיה י"ג ז] כמו לשכה. וחבירו במסכת מקואות [פ"ב מ"ו] המסנק את הטיט לצדדין:
לצדי המזבח. אצל המערכה:
על גג הסובב. אם אין הכבש מחזיק:
החלו מעלין באפר. אחר שיסלקו את האברים משם הי' מעלין כל האפר:
ע"ג תפוח. הוא צבור גדול של אפר שהיה באמצע המזבח והיה אפר מתקבץ שם (כל זה שמש מקום לסדר את המערכה) כל דבר מקובץ וגבוה נקרא תפוח ובנדה [דף מז: תפוח יש למעלה מאותו מקום]:
מפני שהוא נוי למזבח. שהוא סימן לריבוי הקרבנות: