תוס' בד"ה ועוד האמר רב חסדא כו' ואר"י דתלמודא מסיק ליה כו' והכא ה"ק כו' ועוד את"ל דבסתומות איירי נמי תקשה והאמר רב חסדא כו' עכ"ל כצ"ל מתוס' בפרק הבונה ופי' דהתם בפ' הבונה תלמודא מסיק ליה לאוקמא הא דרבי ירמיה בפתוחות משום דמעיקרא ידע התם מלתיה דרב חסדא ולא הוה קשיא ליה התם מעיקרא מאלה המצות גם דמעיקרא איירי התם לפלוגי בפתוחות כדקאמר סתום ועשאו פתוח כו' פתוח ועשאו סתום כו' מש"ה העמיד הך דרבי ירמיה נמי בפתוחה ולא תקשה כלל מדרב חסדא אבל הכא ה"ק מעיקרא ותסברא מאלה המצות ולא ידע כלל לפלוגי בין סתומות לפתוחות ומהך קושיא דפריך מעיקרא אלה המצות אתותב ר' ירמיה בין בפתוחות בין בסתומות ואם כן שפיר קא מקשה לפום הך סברא דבסתומות מיירי הא דר' ירמיה תקשה ליה נמי הא דרב חסדא ועד"ז יתפרש מ"ש וכפר"ת ז"ל שהגיה כו' ומשני אין מהוו הוו ולא קשיא מידי דר' ירמיה מוקי לה בסתומות וכי מטי כו' ר"ל דלמאי דמשני בין התם בין הכא אין מהוו הוו ודאי דלק"מ אי דרבי ירמיה מוקי לה נמי בסתומות ומש"ה כי פריך במגילה מהא דרב חסדא ולא בעי לאוקמא הא דר' ירמיה בפתוחות כדמוקי לה בפ' הבונה דהכי אורחיה דמקשה זיל הכא קא מדחי ליה להפך הסברא לפי הקושיא כפרש"י התם ע"ש והכא מאלה המצות נמי פריך מעיקרא דליכא לפלוגי בין סתומות לפתוחות לפום הך סברא אי איירי בסתומות פריך נמי מרב חסדא כיון דמשני שפיר אין מהוו הוו ולאוקמא אפי' בסתומות כסברת המקשה ודו"ק: