בגד שאבד בו כלאים כ' תוס' כיון שע"י תערובת נאסר אינו מועיל ביטול פי' שהתערובות גורם איסור אין בדין שיגרום היתר. ומשו"ה צמר רחלים וצמר גמלים מבטלי אהדדי משום דאין התערובת גורם איסור. והנה בתוי"ט ריש מסכת שקלים הקשה נילף מבב"ח דמהני בטול כה"ג. גם לדידי צל"ע מהמעביר עציץ נקוב אם הוסיף מאתים אסור משמע פחות ממאתים בטל אע"ג דתערובת של היתירא הוא וכ"כ להדיא רמב"ן ריש מס' ב"ב גבי מחיצת הכרם שנפרצה ע"ש. והנה בעט"ז יהיב טעמא אחרינא משום דהאיסור עומד במקומו ואינו מתערב והש"ך ריש ה' כלאים הקשה כל יבש ביבש אינו מתערב ואפ"ה בטל. ועוד צל"ע לעט"ז הנ"ל מסוגיא דתמורה דמייתי תוס' מאי פריך משער נזיר ליבטל ודחיק לאוקמא בצפורתא ות"ל דלא מתערב. ע"כ נ"ל גם הלבוש עט"ז מודה דביבש ביבש מיבטל בטל איסור בהיתר. וא"ש גמרא דתמורה הנ"ל. אמנם היתר בהיתר היכא שהתערובות גורם איסור אז הדין נותן דלא לבטל ברוב כמ"ש תוס'. אלא דגלי רחמנא בבשר וחלב דאפי' בכה"ג מתבטל וילפינן מניה כקו' תוי"ט הנ"ל ומשו"ה מתבטל עציץ נקוב בכרם בפחות ממאתים. אך היינו דוקא עציץ נקוב שההוספה הוא לח בלח ומתערב בכולו דומיא דבב"ח משא"כ בגד שאבד בו כלאים דאינו מתערב ליכא למילף מבב"ח אין לך בו אלא חידושו ולא מתבטל ואתי הכל על נכון בעזה"י:
ברוך אל רועי. אשר עזרני בפרק תשיעי. הוא יאיר נרי. בחידושי פרק עשירי: פרק עשירי