מהר"ן שפירא
הלכתא כוותיה כתב הרא"ש עמקו ממני דברי הרי"ף שפסק כר"ע נגד רבים כו' ע"ש:
וא"ת השתא וכו' בשוגג נעשה וכו'. ראיתי מתמיהים בזה דגמרא קאמר להדיא האי ברייתא אאיסורא דמזיד דקאמר התם אחות אשתו דבמזיד לא אסיר מדאוריי' בשוגג לא גזרו בה רבנן ומנלן דלא אסירא ע"ז מייתי לההוא ברייתא דתניא ושכב איש אותה כו'. ר"ל דנראה להדיא דהברייתא קאי אמזיד וא"כ צ"ע על הנ"י מאי קשיא ליה הואיל דבפשיטות הברייתא מיירי במזיד א"כ מעיקרא קושיא ליתא ואני אומר דלק"מ ושפיר קא קשיא ליה להנ"י. אף גם דהתלמודא מייתי להבריי' ללמוד ממנו דבמזיד לא נאסרה האמנם העיקר ראיה היא מסיפא דבריי' דקתני בדברי ר' יוסי וזה הדין לשוגג למזיד מניין ת"ל אותה. ומשמע ליה להנ"י דהברייתא מסתמא נישנית אמתני' דידן ומיירי נמי כה"ג שנעשה המעשה שוגג דהא בריי' סתמא קתני וא"כ פריך שפיר מאחר דהלימוד קאי אשוגג למה ליה קרא ודו"ק: