מַחְוִי רַב יְהוּדָה: בְּראוֹתוֹ מָקוֹם, וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה, וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק. פרשתי בס"ד בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע אחוי באצבעו על חיצון ואמצע ופנימי וכו' עיין שם ושם נשמטו דברים מהביאור וכאן אפרש אותם בס"ד, כי אבר התשמיש מכונה בלשון חכמים בשם אצבע, וכמו שאמרו (פסחים קיב:) 'אין כל האצבעות שוות' ותיקון פגם אבר זה שנפגם בזנות צריך להיות בשלשה חלוקות שהם 'אוֹתוֹ מָקוֹם אוֹתָהּ אִשָּׁה אוֹתוֹ פֶּרֶק' כנגד שלשה חלוקות שיש באצבע שיש בה ג' פרקים, והיינו כי כח הטומאה הדבק שם הוא גם כן יתחלק לשלשה כוחות שהם חיצון ואמצע ופנימי, ונעקרים ג' כוחות אלו על ידי צירוף ג' חלוקות אלו שהם 'אוֹתוֹ מָקוֹם, וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה, וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק'.
מְפַרְסְמִין אֶת הַחֲנֵפִים מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. פירש רש"י 'שהם רשעים ומראין עצמן כאלו הם צדיקים' ונראה לי בס"ד הטעם שקראם לאלו בשם חנפים כי חנפים בהפוך אתוואן נפחים, והיינו המצות ומעשים טובים שלהם הם כמו בשר נפוח שאין בו שומן אלא מלא רוח!
מעשה בעני אחד שבא לפני הגביר לבקש צדקה באומרו כי הוא מת ברעב, הציץ בו הגביר וראהו גופו שמן ארבעה ידות על גוף הגביר עצמו, אמר לו מי שהוא רעב אין לו בשר שמן כזה, אמר לו העני: אדוני, אל תבט בשומן בשרי אלא עד שתאחזנו בידיך! ויגש העני והניח הגביר את ידו על בשרו וירא הבשר נפוח ואין בו שומן אלא הוא כנוד מלא רוח. כן אלו האנשים שהם רשעים ומראין עצמן צדיקים הרי הם דומין לנוד מלא רוח, כן הם מראין עצמן צדיקים והמראה הזה ידמה לבשר תפוח ונוד מלא רוח, לכך יקראו חנפים אותיות נפחים בהפוך אתוואן.