וביום העשירי פליגי אם צריכה לשמור לו יום אחד בטהרה אם לאו בסוף נדה (עב:) ר' יוחנן אמר עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור וריש לקיש אמר עשירי כי"א מה י"א לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור ופירש"י דטעמא דר"ל משום דעשירי אין לו צירוף לזיבה גדולה שאין מצטרף עמו אלא י"א דהו"ל תרי ומשמע דהלכה כרבי יוחנן דכוותיה קי"ל לגבי ריש לקיש וכן נראה מדברי הרמב"ם בפ"ו מהא"ב וז"ל סמ"ג האשה שראתה יום י"א לבדו אינה צריכה שימור ביום המחרת אלא מותרת באותו יום עצמו לערב אבל מדברי סופרים צריכה שימור ואם ראתה יום עשירי צריכה שימור לר' יוחנן יום י"א כנגדו מן התורה אבל אם ראתה יום י' ויום אחד עשר שעכשיו כלו ימי הזיבה ומתחילים ימי נדה צריכה שימור יום י"ב מן התורה וי"א מדברי סופרים מאחר שעברו ימי זיבה וכן מוכח בפ' בא סימן עכ"ל. ומה שכתב שי"א דבעי שימור מן התורה ויש אומרים מדברי סופרים בסוף נדה איפליגו רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא באחד עשר יום שבין נדה לנדה דמר יליף להו מקראי ומר סבר דהוי הלכה למשה מסיני ומפרש רבי יוחנן דיום י"א לא בעי שימור אבל לאחריני בעי שימור כלומר שאם ראתה בעשירי צריך לשמור יום אחד עשר כנגדו למר מקראי ולמר הלכה למשה מסיני. ומה שכתב אבל אם ראתה יום עשירי ויום אחד עשר וכו' לישנא דאבל לא ניחא לי דמשמע דכה"ג לדברי הכל צריך שימור יום שנים עשר מן התורה והא ליתא דלר"ל כיון דעשירי לחודיה לא בעי שימור וי"א לחודיה לא בעי שימור כי חזאי בתרוייהו משמע ודאי דלא בעו שימור וכן נראה מדברי התוספות בסוף פרק בא סימן וצריך עיון: