1
לבנים שנשארו מן הבנין וכו' מימרא בפ' כל הכלים (שבת קכד:) ופ' המביא כדי יין (ביצה לב.) הני ליבני דאייתור מבניינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזו למיזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו ופירש"י שרי לטלטולינהו. דמעתה לאו לבנין קיימי אלא למזגי עלייהו ותורת כלי עליהם. שרגינהו. סדרן זו על גב זו גלי דעתיה שמקצץ לבנין ואסור לטלטולינהו: