לימה, פרו
טבת, תש"ן
מה. שאלות בהלכות הפרשת חלה. אחוז הסוכר בעיסה לברכת בורא מיני מזונות
שאלה:
מהו אחוז הסוכר בפת ע"מ להופכו למזונות?
מה דין הפרשת חלה מעיסה שחסרים בה חומרים אחדים (ביצים, שומן)?
עיסה שהופרשה ממנה חלה, ומוסיף האופה קמח בשיעור המחויב בחלה, האם יש להפריש חלה שוב?
בגלל בעיות טכניות. האם ניתן, לכתחילה, להפריש חלה מן הפת ע"י צירוף באמצעות מפה, או לכתחילה, יש להפריש מן העיסה?
תשובה:
1. החיוב להפריש חלה חל משעת נתינת המים לקמח, וזאת בתנאי שלא נשאר קמח בשיעור עומר1שיעור החייב בחלה הוא מ- 1.666 ק"ג קמח להפרשה בברכה, מ- 1.200 ק"ג קמח להפרשה בלי ברכה. (ע"פ הגר"ח, נאה ב-"שעורי תורה") ויש אומרים להפריש בלא ברכה רק מ- 1.615 ק"ג (אוצר דינים לאשה ולבת)., שלא נתערב במים2שו"ע יו"ד, סימן שכ"ז, ס"ב.. רצוי להפריש כשכל העיסה נעשית גוף אחד, דהיינו כשכל הקמח התערב במים אע"פ שלא הוסיף את שאר החומרים (כגון ביצים ושמן שאינם חייבים בחלה)3שו"ע יו"ד, סימן שכ"ז, ס"ב. וש"ך סק"ו..
2. אם לא הפריש כשהיתה עיסה, אלא אפאה, יכול להפריש מהפת4שו"ע יו"ד, סימן שכ"ז, ס"ה.. ונ"ל ששעת הדחק אמיתית כדיעבד דמי5אנציקלופדיה תלמודית כרך ז', עמוד תי"ז, הערה 140. וכמובן שיש לברר מה הבעיה הטכנית במקרה זה, והאם לא ניתן להתגבר עליה באופן פשוט.. וכן אם ישנן בעיות טכניות להפריש כזה בצק, יפריש לאחר האפייה מהפת.
3. במקרה שנתערבה עיסה שהופרשה ממנה חלה, בעיסה שלא הופרשה ממנה חלה6שו"ע יו"ד, סימן שכ"ד, ס"א., אם יש לו עיסה אחרת שלא ניטל ממנה חלה, ואין בה שיעור שחייבת בחלה, יעמיד אותה, באופן שתיגע, עד שתדבק מעט בעיסה המעורבת, או שיניח את הכל בכלי אחד, ויש לכל, דין עיסה אחת ויפריש מהעיסה החדשה7שו"ע יו"ד סימן שכ"ה, ס"א., ואם יש בעיסה החדשה שיעור שחייבת בחלה, אין צורך שתיגע בעיסה המעורבת, וסגי, אם תעמוד לפניו ויפריש מהעיסה החדשה8שו"ע יו"ד סימן שכ"ה, ס"ב.. אם אין לו עיסה אחרת, ויש עיסה שלא הופרשה ממנה חלה, שנתערבה בעיסה שהופרשה ממנה חלה, לדעת השו"ע כל העיסה נעשית טבל, ולכן יפריש מכל העיסה שיעור הפרשת חלה (כזית). ולרמ"א אין לעשות כך לכתחילה9שו"ע יו"ד, סימן שכ"ד, ס"א..
4. לדעת השו"ע אם טעם הסוכר ניכר בעיסה מברך במ"מ. ולדעת הרמ"א:
...אאכ יש בהם הרבה תבלין או דבש שכמעט הדבש והתבלין הם העיקר"10שו"ע או"ח, סימן קס"ח, ס"ז. ומסביר ערוה"ש שאין כוונת הרמ"א שהולכים אחר הרוב והמיעוט, אלא ההבחנה, אם למראית עין ניכר שאין זה פת סתם, והכל רואים שהוא פת ביצים וכד'11ערוך השולחן, או"ח, סימן קס"ח, ס"ק כ"ד..