קיטו, אקוואדור
אב, תש"ן
יד. כהן שיצא עליו קול שהוא בן הגיורת — הורדתו מכהונה
שאלה:
אדם שהוא בחזקת כוהן בקהילתנו עם שלשה בנים, יצא עליו קול שאביו ז"ל היה נשוי לגיורת. האם יש חובה לחקור אחריו? (כמעט אין סיכוי, שרב יצליח להורידו ממעמדו, ככוהן בקהילה).
תשובה:
בשאלתך אודות הכוהן — שהוחזק אביו כוהן, ויצא עליו קול שאימו גיורת — שאלת בדבר החיוב לחקור אחריו. אך, לאמיתו של דבר, יש לדון יותר מזה. שמא יש להורידו מכהונתו, מפאת הקול, עד לבירורו.
ונראה, שאף שנפסק בשו"ע1אה"ע סי' ג', סעיף ז'.: "מי שהוחזק אביו כוהן, ויצא עליו2ואין לחלק בין קול שאימו גיורת, לקול שהיא גרושה או חלוצה. ואף דאיתא בדבר קול שיצא על אישה לגבי כוהן — "שפחה... אין חוששין" (גיטין, דף פ"ט, ע"א) — כאן חששו לקול, שמעלה עשו בתרומה (חזו"א אה"ע, ס"ב ס"ק כ"ד). קול, שהוא בן גרושה או בן חלוצה, חוששין לו ומורידין אותו"3אף שבגמ' איירי לגבי תרומה, לפי מה דקיי"ל, שמעלין מנשיאות כפיים וקריאת התורה לתרומה, יש להחמיר בזה. ואף שהקל הרמ"א אה"ע, ס' ג', סעיף א', האידנא במקום שאין נוהגין בתרומה (עיי"ש), לא מצאנו שהקל גם במקום שיצא קול שהוא חלל, כבנדון שלנו.. יש להקל ולומר שזהו דווקא4והגדרת "שהוחזק בבי"ד", שמעידים עדים בפני בי"ד ששמעו מפי אחרים וכו', שאירע המעשה בפני פלוני ופלוני והלכו למדה"י (שו"ע אה"ע, ס' מ"ו, סע' ב'. ועוד אופן שייחשב מוחזק בבי"ד, עיין בסעיף א' שם). בקול שהוחזק בבי"ד5כן נראה שלמדו התוספות, בסוגיא כתובות דף כ"ו (ועיין בשיטה מקובצת שם, שהביא דעות החולקות). ויש לצרף לזה, שגם המחמירים בקול שאינו ברור, נימקו ד"מעלה עשו בתרומה". ומפני נימוקו של הרמ"א (הובא בהערה 3), היה מקום להקל לענין נשיאת כפיים וקריאת התורה, ועוד שהמחמירים לא פירשו "ואחתינן" ממש.. ומ"מ בקול הברה היוצא מאנשים רבים, יש לחוש לחקור ולברר אמיתות הקול6שהרי דעת החולקין (שהובאו בהערה 5) שבכה"ג, אפילו "מורידין" אותו. ויש לפרש שרק "חוששין" לו. ולכה"פ יש לבדוק אמיתות הקול. (ועי' בשטמ"ק, ובתוס' רי"ד על הסוגיא בכתובות)., במידת האפשר7ובכל אופן אין להורידו, כל עוד לא "הוחזק בבי"ד" כדין קול. ועיין בבאר היטב שו"ע אבן העזר סימן ג' ס"ק ה' ובפתחי תשובה שם ס"ק א' שהביא מספר ישועות יעקב, שאיסור עשה — שיש בנשיאת כפיים — אינו רק במקדש.. ואילו קול שהוא שמועה בעלמא, מפי יחיד או איזה יחידים, אין צריך לדקדק אחר הקול כלל8רמ"א שו"ע אה"ע, סימן מ"ו, סעיף ד'..