וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וכו'. הנה הדקדוק מבואר כי הוא"ו שבא כאן בתחלת הענין נוסף הוא והול"ל זאת הברכה. ויובן בס"ד כי ידוע שאותיות ז"ו הם רמז לקבה"ו כנודע והנה כאן בא לומר כי ברכת מרע"ה לישראל היא היתה בהסכמת קבה"ו והנה תיבת וזאת הוא אותיות ז"ו א"ת וז"ש וזאת הברכה ר"ל ז"ו את הברכה אשר ברך משה כלומר גם הסכמת קבה"ו היתה את הברכה אשר ברך משה יען כי הוא איש האלהים וא"כ בודאי גדול שכמותו ודאי יסכים הקב"ה על דברי ברכתו ועוד כי הברכה היא לבני ישראל שהם בניו ית' ובודאי הקב"ה יחפוץ שיתברכו ונמצא שהן מצד מעלת המברך שהוא איש האלהים והן מצד מעלת המתברך שהם בני ישראל ירצה הקב"ה להסכים בזה ולז"א איש האלהים את בני ישראל:
או יובן בס"ד ע"ד שכתבו המפרשים ז"ל במאמר נחום איש גם זו שהיה אומר גם זו לטובה והוא כי אותיות האחור של אותיות שם הוי"ה ב"ה המה כו"זו והוא שם קדוש והנה החצי שלו שהם אותיות כ"ו הם רחמים על כי המה מספר השם עצמו שעולה כ"ו אבל אותיות ז"ו הם דין ולכן תמיד היה אומר גם זו לטובה ר"ל גם אותיות ז"ו שהם דין יהיו לטובה שיתמתקו ויתיו רחמים עכ"ד ז"ל ובזה יובן וזאת הברכה ר"ל זו את הברכה אשר ברך משה כלומר גם אותיות זו שהם דין המה את הברכה שגם מדת הדין הסכימה בברכת מרע"ה מפני כי הוא איש האלהים וגם הברכה היא לבני ישראל וא"כ לפי כח המברך וכח המתברך צריך שתסכים מדת הדין ועל דרך האמור למעלה:
והב תוכו לרגליך ישא מדברותיך. יובן בס"ד כי הנה הש"ית פתח בעשרת הדברות בלשון יחיד דכתיב אנכי ה' אלהיך ובזה ממילא נתרוממה קרנם של ישראל על האומות כי לאו"הע תמיד יזכרם בלשון רבים כי גבי עשו היו ששה וכתיב בהו נפשות וכאן גבי ישראל היו ששים רבוא ודבר עמהם בלשון יחיד אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכו'. ובזה נעשה להם נשיאות ראש שהם חשובים גוי אחד בארץ ואז הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב יען כי לא עשה כן לכל גוי. ובזה יובן והם תוכו לרגליך וכמ"ש רש"י ז"ל מתמצעים ומתכנסים תחת צלך ועי"ז זכו למעלה רמה והוא כי ישא מדברותיך ישא מלשון נשיאות שהיה להם נשיאות ראש מכח דברותיך שדברת עמהם בלשון יחיד כי ע"י שהם בחרו להיות תחת צלך שאתה יחיד לכן זכו לנשיאות זאת שגם הם יהיו נחשבים ליחיד:
או יובן בס"ד ע"ד שכתב הרב אוהל יעקב ז"ל והבאנו דבריו בס"ד לעיל בפ' מטות וז"ל אבל דע כי הרמב"ם ז"ל כתב להשבע בשמו כשנצטרך לקיים בו דבר מהדברים או להכחישו כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי היינו שהוא מופת על הנשבע שהוא אוהב את ה' יותר מכל מחמדיו כי כן טבע האדם שיהיה על דל שפתיו לישבע בדבר החביב לו ביותר כמו מי שחלה בנו יחידו והוא צריך לישבע הלא ישבע כן יתרפא בנו מהדה וכדומה ממקרי זמניות אשר יקרא לפניו הלא ישבע בהם וא"כ העוזב את כל עסקיו ונשבע רק במאמר חי ה' בעל כרחך גדול כבוד אהבתו את הש"ית בלבו יותר מכל חפצי העולם והאהבה הזאת גוברת ועודפת על כל האהבות וכו' עכ"ד ע"ש הרי נמצינו למדין כי כל דבר שהאדם אוהב אותו יותר באמת ובתמים הוא נשבע כו וא"כ השתא כאשר ישבע האיש הישראלי לעת הצורך באחד מדברות התורה יורה בזה כי הוא מחבב את התורה באמת יותר משאר חמודותיו וידוע כי תיבת ישא הוא מלשון שבועה וכאשר דרשו רז"ל ע"פ ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש אין ישא אלא לשון שבועה שהוא מלשון לא תשא את שם ה' אלהיך. ובזה יובן והם תוכו לרגליך ר"ל מתמצעים ומתכנסים תחת צלך וכמ"ש רש"י ז"ל והכוונה לומר שאין לבם נוטה לשאר העמים והראיה לזה שבאמת הם כזה הוא כי ישא מדברותיך ר"ל כאשר ישא וישבע איזה שבועה לעת הצורך לא ישבע בשום דבר כי אם בדבר מדברותיך וא"כ זה מורה שאין לו אהבה כאהבת דברותיך ולא שעשו זאת לפנים אלא הכל הוא מלב ונפש באמת ובתמים:
תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. יובן בס"ד כי ידוע מ"ש המפרשים ז"ל איך אמרינן שכר מצות בהאי עלמא ליכא והלא כתיב ביומו תתן שכרו ותירצו משום דהשוכר שכיר ע"י שליח אינו עובר משום ביומו תתן שכרו לא המשלח ולא השליח וא"כ המצות נצטוו בהם ישראל ע"י שליח שהוא מרע"ה וליכא בזה משום ביומו תתן שכרו ורק שכר דבור אנכי ולא יהיה לך דמן הגבורה שמענום איכא בהאי עלמא עכ"ד ז"ל ונמצא לפ"ז דאם לא היה הקב"ה מצוה לישראל ע"י מרע"ה אלא היו שומעים כל המצות מפי הגבורה אז בהכרח שהיו צריכים לישב בעו"הז בעושר ובכל טובות העולם כל ימיהם יען כי בזה היה בהכרח שיקבלו שכר בעו"הז מכל מצוה ומצוה משום ביומו תתן שכרו וא"כ לא אפשר בשום זמן שיהיו עניים כי רבים המצות שבידם וגם פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ואמנם ע"י שהמצות נצטוו בהם ע"י מרע"ה זה גרם שלפעמים אפשר להיות להם עוני וחסרון ח"ו ובזה יובן תורה צוה לנו משה ר"ל ע"י שהתורה צוה לנו משה ולא שמענו מפי הקב"ה לכן זה גרם מורשה קהלת יעקב מורשה מלשון ה' מוריש ומעשיר ר"ל שהיו דלים ורשים בעו"הז יען כי הכל צפון לעו"הב:
ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. יובן בס"ד לרמוז כי ידוע שאנחנו בית ישראל צריכים להמשיך למדת המלכות ע"י התורה ומצות את הק"ב חרובין שהם אורות מילוי ע"ב ס"ג מ"ה שעולים גי' ק"ב ולכן נקראים חרובין כי הם דינים וצריך לתקנם ולמתקם ולהמשיכם למדת המלכות כנודע. ובזה יובן ולאשר אמר אש"ר גי' מלכות עם האותיות ברוך מבנים אשר בנים גי' ק"ב רמז לק"ב הנז"ל שיתקנו ויתמתקו ויהיו למלכות:
וישכון ישראל בטח בדד. יובן בס"ד לרמוז ע"ד שכתב הרב טוב הארץ ז"ל משם רבינו האר"י זיע"א שבעת יציאת מצרים פתח הקב"ה סוף המ"ם בלבד של למרבה המשרה ואז יצאו ממצרים אבל לעת"ל בגאולה האחרונה יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו ב' דלתות פתוחות דל"ת של דוד ראשון ואחרון שהוא המשיח האחרון וכו'. ובזה פי' ז"ל אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ועוד האריך בזה ע"ש ולעיל בפ' האזינו זכרנו דבריו אלו בס"ד ע"ש ונמצא של עתיד תהיה גאולה שלימה בשביל שהקב"ה יפתח אותה המ"ם לגמרי ולא כמו זמן יציאת מצרים שפתח הסוף בלבד ואז בזה כשיפתח אותה לגמרי ותהיה ב' דלתין ישבו ישראל לבטח שאין להם עוד שעבוד כלל כי הגאולה תהיה גאולת עולם. ובזה יובן וישכון ישראל בטח ברד תקרא הבית בשו"א ותהיה בית השימוש ועיקר התיבה תהיה ד"ד רמז להמ"ם הנז' שיפתח אותה לגמרי באלכסון ותהיה ב' דלתין ואז בזה ישכנו ישראל לבטח משא"כ ביציאת מצרים וזהו וישכון ישראל בטח בדד ר"ל ע"י הד"ד המה הב' דלת"ין. או יובן בס"ד לפרש המשך הפסוק ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל והוא כי ידוע מהלכות סוכה שמצוה מן המובחר הוא הד' דפנות והיא סברת ד"ש ואמנם יוצא לכתחלה אפילו בשלשה והיא סברת ת"ק והלכתא אפי' בשנים דפנות ושלישית טפח כנודע והנה כתב הרב גנזי יוסף ז"ל שת"ק וד"ש פליגי ת"ק סבר ג' דפנות ור"ש סבר ד' דפנות ת"ק סבר יש אם למסורת ור"ש סבר יש אם למקרא והנה הכלל הוא שאין פוסקין כר"ש אלא לימות המשיח מפני שדבריו הוא על סוד העתיד לכך ס"ל ד' דפנות כצורות טי"ת שלעתיד יהיה העולם כדמות טי"ת ג' דפנות ורביעית טפח אבל אנן פסקינן כת"ק שהסוכה יהיה כמו העולם שהוא עכשיו בג' דפנות דוקא כי צד צפון פתוח לגמרי עכ"ד ז"ל ע"ש ונמצא שלפי סברת ר"ש הסוכה צריכה להיות כדמות טי"ת שהיא ג' דפנות ורביעית אפי' טפח וסברת המ"ד דבעי ג' דפנות א"כ הוי הסוכה כדוגמת הבי"ת שהיא ג' דפנות בלא דופן רביעי כלל ולפי ההלכתא דסגי בשני דפנות ושלישית אפי' טפח הוי הסוכה כדמות חי"ת יען כי החי"ת יש בה ב' דפנות שלמים אבל דופן השלישי הוא אינו שלם יען כי על החי"ת יש חטוטרת ואם כן יש פירצה באמצע ולענין זה שיש בה שנים שלמים ואחד אינו שלם דומה הסוכה אליה לפי ההלכתא כי גם סוכה זו היא יש בה ב' שלמים וא' אינו שלם ורק ההפרש הוא ששני דפנות השלמים שבסוכה הם מחוברים יחד כמין גם כנודע ועכ"פ שפיר יש לה רמז באות החי"ת ועוד נמי יש לה רמז לסוכה זו באות החי"ת כי החטוטרת של החי"ת היא כמו צורת פתח וידוע שסוכה כזו שהיא ב' דפנות ושלישית אפי' טפח צריך להיות לה צורת פתח וא"כ שפיר נרמזה סוכה זו של ההלכתא כאות החי"ת גם עוד כי החי"ת באה"חע תתחלף בה"א והה"א היא כמין גם ממש:
איך שיהיה העולה מן האמור הוא כי באותיות בט"ח נרמזים הג' סברות שיש בסוכה שהט"ית רומזת לג' דפנות ורביעית טפח והבי"ת רומזת לג' דפנות והחי"ת רומזת לב' דפנות ושלישית טפח גם ידוע שיש רמז למצות סוכה אחר כפור הוא ממ"ש הפסוק וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות גם ידוע שצריכין לעשות הסוכה ממה שמאספין מפסולת גורן ויקב משום דכתיב חג הסוכות תעשה וכו' באספך מגרנך ומיקבך עשה לך סוכה דהיינו בפסולת גורן כגון קשין שנדושו ובפסולת יקב כגון אשכלות רקנין וזמורות גם ידוע שסוכה צריכה להיות תחת אויר השמים ולא יהיה דבר מפסיק ביניהם כדי שתהיה דוגמת העננים שהיו לישראל במדבר שהיו תחת אויר השמים:
ובזה יובן ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד רמז ליום כפור שבו מתגרש השטן וז"ש אחד אשר ויגרש מפניך אויב הוא השטן שגרשו הש"ית ממך ביום כפור ואז ויאמר השמד לגונדא דיליה או ויאמר השמד לעמא דעשו שישובו כל חובין דישראל עליהם וכמ"ש בזו"הק והבאנו דבריו לעיל בס"ד בפ' האזינו בפ' אשר חלב זבחימו יאכלו ע"ש הנה אחר זה צריך לקיים מצות הסוכה וזהו וישכון ישראל בטח רמז לסוכה וכאמור שאותיות בט"ח הם רמז לסוכה בכל חלוקיה וגם אז צריך ג"כ לקיים מצות לולב שהוא ד' מינים וכולם אגודים ועשויים כאחד וזהו בדד ר"ל בד' ד' דהיינו בד' של ארבעה ואם תרצה לדעת רמז לסמיכות הסוכה בכפור הבט נא ועיין ביעקב דכתיב וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה וזהו עין יעקב עין לשון עיון והבטה ר"ל שתעיין ותראה את יעקב אע"ה מה עשה וכן אתה צריך לעשות ולכן צויתיך שאחר אשר ויגרש מפניך אויב ביום כפור צריך לשכון ישראל בט"ח בסוכה ורמז עוד הפסוק על הסוכה שצריכה להיות מפסולת גורן ויקב באומרו אל ארץ דגן ותירוש שצריך לך ללכת אל ארץ דגן ותירוש ותביא מהם לצורך הסוכה כי צריכה להיות מפיסולת גורן ויקב גם עוד צריך אתה לעשותה תחת אויר השמים באופן שירד טל השמים עליה שלא יפסיק שום סכך אחר או גג וזהו אף שמיו יערפו טל על הסוכה והכוונה שלא יהיה שום חציצה בינה לבין השמים ומפני שרמז הפסוק כאן על הסוכה רמז קצת על ההלכות שלה:
והנה אפשר לרמוז בס"ד בענין סוכה והוא כי ידוע שהסוכה היא אותיות כ"ו ה"ס שהיא רמז ליחוד שם הוי"ה ב"ה ושם אד"ני כנודע. והנה יובן כי מספר חסד יתר על מספר דין שמונה והנה אפשר לרמוז כי ע"י מצות סוכה שהיא רמז ליחוד שם הוי"ה ב"ה ושם אד"ני שהם שמונה אותיות אזי יהיה נוסף שמונה על מספר דין ויהיה מספר חסד שאז יתהפך הדין לחסד והקטיגור יהיה סניגור גם עוד כי ע"י הארת הימים הקדושים האלה שהם ז' ימי החג ויום שמיני עצרת ג"כ יהיה נוסף שמונה על מספר דין ויהיה חסד:
והנה בקרא כתיב ג"כ בסכת בסכת בסוכות והב' חסרים מן הו"או והאחד מלא ואפשר לרמוז בס"ד כי ידוע מ"ש הרב נחלת בנימין ז"ל שהסוכה רמז לב"המק ע"ש ברוחב דבריו ז"ל והנה ידוע שהעולם עומד על ג' דברים והם הדין והאמת והשלום והנה בית ראשון נחרב על ביטול תורה דכתיב על עזבם את תורתי ונמצא דהיה חסד מהם העמוד הדין של העולם כי דין היינו תורה וכמ"ש בגמרא ולכן כתיב בסכת חסר וא"ו שהוא דוגמת העמוד וזה הוא כנגד בית א' כי הסוכה רמז לב"המק וכמ"ש הרב ז"ל וגם כתיב בסכת שני ג"כ חסר רמז לבית ב' כי נחרב בעבור שנאת חנם ונמצא שהיה חסר משם עמוד השלום של העולם ולכן כתיב בסכת בלא וא"ו שהוא העמוד אבל בית שלישי שיבנה במהרה בימינו אכי"ר לא יחרב כלל כי לא יחסר בימיו שום עמוד כלל כי לא יחטאו ישראל עוד לכן כתיב בסוכות מלא בו"או כנגד בית שלישי:
והנה ידוע כי בית שלישי הוא כנגד יעקב אע"ה ויעמוד בזכותו גם ידוע שבית שני החריבו אותו זרע עשו ועתה גלות האחרון הוא גלות אדום שהוא עשו והנה ידוע שהצדיקים נכפל שמם וכמ"ש יעקב יעקב וכו' והשתא אפשר לרמוז בס"ד כי זכות יעקב אע"ה יועיל להכרית את עשו ויבנה ב"המק במהרה בימינו אכי"ר שהוא כנגדו כי ב"פ יעקב מלא גי' עשו ולכן הוא גובר עליו גם בזכותו יתחזק עמוד השלום אשר נתרועע בחרבן בית ב' יען כי ב"פ יעקב מלא גי' שלו"ם:
ואפשר לרמוז עוד בזה בס"ד כי ב"פ יעקב מלא גי' שלו"ם ולכן בית ג' שיעמוד בזכותו יהיה לו שלום שלא יחרב כלל גם ישראל יהיה להם שלום שלא יגלו עוד כלל. ובזה יובן בס"ד ואמרתם כה לחי הוא יעקב אע"ה כי ידוע מ"ש רז"ל יעקב אבינו לא מת וילפי' לה מקראי ונמצא שהוא חי וזהו ואמרתם כה לחי והוא יעקב אע"ה ואתה שלום כי הצדיקים נכפל שמם וב"פ יעקב גי' שלום וביתך שלום הוא בית ג' שיבנה במהרה בימינו אכי"ר שהוא כנגד יעקב אע"ה ויעמוד בזכותו שיהיה לו שלום שלא יחרב כלל וכל אשר לך הם ישראל שלום שלא יגלו כלל כי יהיה להם גאולת עולם ודשנים ורעננים יהיו בחצרות בית ה' כל הימים:
או יובן בס"ד ואמרתם כה לחי רמז לחיבור ויחוד המלכות שנקראת כה עם היסוד הנקרא חי וז"ש כי ואמרתם הוא רמז לחיבור כנודע ולז"א ואמרתם כה לחי השי"ת ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו ויפתח לבנו בתורתו ויאיר עינינו במאוד תורתו לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ורחמיו הרבים וחסדיו הפשוטים אל יעזבונו נצח סלה ועד וברוב רחמיו וחסדיו ירחמנו ויחיינו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שיהיה בנו אהבת התורה ויראת שמים חיים שימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו יתברך אכי"ר: