זאת תורת העולה היא העולה. יובן בס"ד דרך רמז כי הנה יש בני אדם שאין כח בתורה ומצות שעושים לעלות למעלה להתקבל ברצון לפניו ית' יען שאין תורתם ומצותם שלימה בקדושתה כראוי הן מצד המחשבה הן מצד דבר אחר ולכן יהיו חלושים מאוד כי יש לקטרג עליהם ולכן אין בכחם לעלות לבדם וצריך להם סייוע ואמנם יש בני אדם שהם אנשי אמת יראים ושלמים אשר תורתם ומצותם שלימה ונקייה ואין בה שום דופי הנה אז תורתם ומצותם תכף בוקעת ועולה למעלה למעלה ותעלה לרצון לפני ה' ולא יארע לה שום עיכוב ואונס מן המקטרגים ולכן אמרו שיותר טוב לאדם לעשות מצותו עם הצבור ביחד וכן ללמוד תורה עם רבים ביחד יען שלא יבצר מן הרבים להיות בהם אחד מהשלמים ההם שאמרנו ואם יתחברו עמו תורה ומצות של אחרים אזי תורתו ומצותו אשר בוקעת ועולה מושכת עמה כל אותם הנלוים עמה והוא כדמיון הספינה של אש אשר הולכת בתוך הים במרוצה רבה שאם יקשרו עמה ג"כ ספינה פשוטה מושכת אותה עמה ג"כ במרוצה גדולה וכן הוא במרכבה של אש ההולכת ביבשה וכן הדבר הזה ולכן מתפללים תמיד על כל מצוה בתחלה ותעלה לפניך מצוה זו עם שאר מצות בניך היודעים והמכוונים כהוגן ונמצא לפ"ז שיש ב' מיני עליות בתורה ומצות האחת היא השלימה שיכולה לעלות לבדה בלתי סיוע ולווי שתתלווה עם של אחרים והב' היא החלושה אשר אינה יכולה לעלות כי אם עד שתתלווה עם אחרת שתהיה מושכת אותה וזה לפעמים יהיה באדם אחד עצמו והוא שאם למד איזה לימוד או התפלל והיה זה בלתי כוונה ומחשבה קדושה דאז לא יוכלו לעלות וישארו באויר למעל' ואם אותו אדם אח"ך ילמוד איזה לימוד כראוי או יתפלל כראוי אזי אותו האחרון מושך את הראשונים ומעלה אותם עמו כי כל האותיות של התורה והתפלה הם אורות גדולים וביציאתם מפי האדם הם יתהוו בפועל כנודע וא"כ אל יאמר האדם למה לי לדקדק כ"כ בקדושת התורה והמצות בענין המחשבה וכיוצא שתהיה שלימה מכל צד יען כי סוף כל סוף היא עולה עם שאר מצות השלמים דזה אינו דודאי יש הפרש גדול בין העולה מאליה לבין העולה עם אחרים המושכים אותה לכן צריך האדם להשתדל לעשות לימוד התורה וקיום המצות בשלימות שלא יצטרכו לעזר זולתם וז"ש זאת תורת העולה למעלה שצריכה להיות היא העולה היא דייקא כלומר מצד עצמה ולא צריכה לעזר אחדים שיהיו מושכים אותה ועולה וזה הוא עילוי המעולה והנבחר:
ולז"א אי רישא דעמא מתוקן כוליה עמא מתוקן דמאחר שהוא שלם אז גם אם ימצא בעמא דארעא בלתי שלמים דאז גם תורתם ומצותם המה בלתי שלמים עכ"ז מאחר דרישא דעמא מתוקן הנה אז תורתו ומצותו תמשוך עמה גם אותם שהם בלתי שלמים ויעלו עמה למעלה ונמצא שהכל יהיו נתקנים כי משקה שהוא מתוק הרבה בתכלית המתיקות אם תוסיף עליו מים אינו ניכר בו כלל יען כי לרוב עוצם מתיקותו לא תחלש מתיקותו במעט מים שנוסף בו וכן הוא ביין החזק מאוד שגם אם תמזגנו מים הרבה יהיה המים בכלל היין ולא יחלש כחו כלל וכן הדבר הזה ולכן תמצא שאמר מרע"ה להקב"ה ולמה לא מצאתי וכו' לשום את משא העם הזה עלי לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד הוא ממני והנה מרע"ה לא היה נושא אותם על כתפו כדי שהוא יאמר כך אלא הכוונה על האמור והנה כפי המשל של היין והמתוק שהצענו בזה יתבאר שפיר כי לפ"ז ודאי יש הפרש בין הרבה למעט כי היין הגם שהוא חזק מאוד אם תוסיף עליו מים הרבה יותר משיעור הראוי לו לא יסבול אותו ויהיה אז ניכר בו:
או יובן בס"ד לרמוז זאת תורת העולה היא העולה והנה כתיב הוא בו"או וקרינן היא ביוד ויובן כי הוא בו"או רמז לו"ה של השם ואלף של הכסא שצריך לחברם ע"י עסק התורה גם היא ביו"ד רמז לבחינת המילואים של הוי"ה ב"ה ושם אהי"ה שהם יתמלאו בג' מיני מילואים והם מילוי יוד"ין מילוי הה"ין מילוי אלפ"ין וסימנם הי"א ר"ת הה"ין יוד"ין אלפ"ין שג"כ צריך לתקנם וליחדם ע"י עסק התורה וידוע כי עיקר התקון הוא במילואים ובזה יובן זאת תורת העולה כלומר תורה המעולה שעל ידה אז הו"א העולה הי"א רמז למילואים הנז' והוא רמז לאותיות השם והכסא שיתעלו בתכלית השלימות:
זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים. יובן בס"ד דרך רמז כי הנה בלומדי התורה יש ב' מינים הא' שהוא ירא ה' מנעוריו וצדיק גמור והוא לומד בתורה יומם ולילה כדי להוסיף קדושה על קדושתו ולעלות במעלות רמות מעלה ע"ג מעלה כי עיקר המעלות שיעלה האדם הכל הוא בשביל התורה. והב' שתחלתו היה רשע ועשה כמה עבידות ואח"ך נתחרט ועשה תשובה והוא לומד בתורה יומם ולילה והנה זה הב' שהוא בעל תשובה צריך לעסוק בתורה בשביל שלשה דברים הא' כדי לתקן בלימודו את הפגם שפגם ע"י עונותיו בשמות הקדש. הב' כדי להשלים חלקי נפשו אשר איבדם ע"י עונותיו. הג' כדי שבזה יוכל להכניע ולזבוח היצ"הר אשר השליטו עליו בעבירות שעשה כי עיקר תיקון הפגם ושלימות החסרון יהיה ע"י התורה שהיא עץ חיים למחזיקים סמא דחיי לכולא וגם עיקר שחיטת היצ"הר והכנעתו היא ע"י התורה כמ"ש בראתי יצ"הר בראתי לו תורה תבלין והיא חרב חדה חרב פיפיות להרוג המשטינים וכחות הסט"א אשר יסובבו את האדם להכשילו ולהחטיאו והנה זה הא' שהוא צדיק גמור ואין לו פגם שצריך לתקנו וחסרון שצריך להשלימו אלא הוא לומד תורה כדי להוסיף קדושה על קדושתו ולעלות במעלה יתירה על מעלתו הנה זה התורה שלומד ומביא אותה לפני הקב"ה תכונה בשם מנחה כאדם המביא מנחה למלך כדי שהמלך יתן לו עבורה ממון רב ואמנם אותו שתחלתו היה רשע ועבר כמה עבירות והוא עוסק בתורה בשביל ג' דברים הא' לתקן הפגם שפגם בשמות הקודש למעלה. הב' כדי להשלים חלקי נפשו אשר איבדם. הג' כדי לזבוח היצ"הר וגונדא דיליה שהשליטם עליו הנה זה התורה שלומד ומביא לפני הקב"ה אין ראוי לקרותה בשם מנחה שאין זה כ"א פורע חובו להקב"ה וזה ידמה כאדם שהוא חייב למלך אלף אלפים דינרי זהב והביא למלך דבר שהוא שוה עשרה זוזים שזה לא יחשב בסוג מנחה שצריך המלך ליתן לו עבורה אח"ך מתנה גדולה כי זה הוא חייב למלך בלא"ה והלואי שיספיק לו זאת ואחרת שיביא עוד לפטור עצמו מן החוב משא"כ אותו שאינו חייב כלום הנה מה שמביא יקרא בסוג מנחה שצריך המלך ליתן לו עבורה מתנה גדולה או להעלותו במעלה רמה כנהוג שבעולם למגישי מנחה. ובזה יובן רמז הכתוב זאת התורה שלימוד האדם בעו"הז הנה אם היא לעולה כלומר שזה הלומד הוא צדיק גמור ואין לו פגם שרוצה לתקנו או חסרון שרוצה להשלימו בלימוד זה כי אם הוא לומד בשביל לקנות לו מעלה יותר ולהוסיף קדושה על קדושתו וזהו לעולה הנה זה תדמה תורתו שלומד למנחה שהיא תחשב בסוג מנחה שמן הנהוג שהמקבל המנחה יתן לו עבודה מתנה גדולה כנהוג שבעולם אבל אם זאת התורה הוא לומד אותה לחטאת ולאשם כלומר בשביל מה שעשה עבירות בשוגג ומזיד ולז"א חטאת ואשם הנה זאת התורה תועיל לו דווקא למילואים והוא מה שפגם ע"י עונותיו בשמות הקודש וידוע שהחוטא לא יוכל לפגום באותיות הפשוט כי אם באותיות המילוי ולכן התיקון הוא דווקא באותיות המילוי של שמות הקודש וז"ש למילואים הם המילואים של שמות הקודש שפגם בהם שתועיל לו לתקנם וגם עוד תועיל לזבח שיהיה זובח יצרו הוא וגונדא דיליה שהשליטם עליו ועוד תועיל לו להשלים בו חלקי נפשו שאיבד אותם וידוע שחלקי הנפש הם ה' בחינות והם נרנ"חי שצריכה הנפש להיות שלימה בחמשה אלו וז"ש השלמים ה"א שלמים כלומר ה"א חלקים שבנפשו יהיו שלמים וא"כ משורת הדין איש אשר אלה לו ודאי לא תועיל לו התורה שלומד לקבל בעבודה שכר ודיוח נוסף כי הלואי תספיק עבוד שלשה דברים אלו והנה כל זה הוא ע"פ שורת הדין וחיוב השכל המחייב בזה אבל באמת הש"ית ברוב רחמיו מתנהג עם האדם לפנים משורת הדין וגם במה שעושה לצורך תיקון נפשו ולתקן פגמו עכ"ז ג"כ הוא נותן לו שכר כפול ומכופל כי חפץ חסד הוא:
כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם. הנה בגמ' דיומא איתא א"ר מחסייא וכו' לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יו"הך. ויובן בס"ד לפרש והוא דידוע מ"ש המפרשים ז"ל ע"פ וידעת היום והשבות אל לבבך כי השמש נקראת יום ע"ש גם עוד כתבו ז"ל דבטבע השמש עשה הש"ית תרתי דסתרן כי השמש מקפיא המים ונעשים מלח ומייבש הפירות תכלית היובש והנה הוא ג"כ מתוך כמה דברים שנקפו וזה שני הפכיים בנושא אחד גם עוד הוא מלבן הבגדים וכיוצא ומשחיר הבריות אם יתמידו לעמוד בשמש ועוד יש הרבה כיוצא בזה פעולות הפכיים עכ"ד ז"ל גם ידוע דפרה אדומה ג"כ יש בה ב' הפכיים בנושא אחד שהיא מטהרת את הטמא ומטמאה את הטהור העוסק בה כנודע. גם עוד מעשה עבודת יו"הך גם יש בהם תרתי דסתרי ב' הפכיים בנושא אחד והוא כי עבודת אותו היום אינה כשרה כ"א בכהן גדול דווקא ולא בכהן הדיוט והנה היא אינה ראויה להיות כי אם בד' בגדי לבן שהם מדרגת כהן הדיוט ולא בשמונה בגדים שהם מדרגת כהן גדול וא"כ הכהן והבגדים שהם לצורך מעשה עבודת היום הם תרתי דסתרי ובזה יובן כאשר עשה ביום הזה ביום רמז לשמש הנקראת יום ואמר הזה שהוא מורה באצבע על השמש שלפניו והכוונה כאשר עשה הש"ית בה טבע להיות בה פעולות הפכיות תרתי דסתרי כן צוה ה' לעשות אלו מעשה פרה אדומה לכפר עליכם אלו מעשה יו"הך כי בשניהם ג"כ יש בם פעולות הפכיות ותרתי דסתרי שהפרה מטהרת מצד ומטמאה מצד. וגם עוד כן הוא במעשה יום הכפורים שהם צריכים להיות נעשים בכהן גדול ובארבעה בגדים שהם תרתי דסתרי: